פסק-דין בתיק ת"א 4911-05

כללי

1.         במרכז תובענה זו עומדת מחלוקת בין בנק ללקוח על אופן ניהול החשבון. לטענת הלקוח התנה הבנק שירות בשירות וגבה ממנו ריביות ועמלות (כולל תוספת סיכון) בגין הקצאת אשראי שלא תאמו לצרכיו ועל ידי כך הוסב לו נזק כספי ניכר. הבנק לעומת זאת טוען, כי אין כל ממש בטענות הלקוח, אך גם אם ייקבע היפוכו של דבר הרי שהלקוח ישן על זכויותיו והגיש את התובענה בחלוף תקופת ההתיישנות, ועל כן דינה להדחות רק מטעם זה.

 2.        במועד הרלוונטי עסקה חברת ש. רובינשטיין ציוד מדעי בע"מ (להלן: החברה) בייצור ציוד טכני מדעי וציוד למעבדות ושיווקו בעיקר לבתי ספר ולמוסדות. מר שלום רובינשטיין היה אחד מבעלי המניות בחברה ומנהלה (להלן: מנהל החברה). חשבון הבנק של החברה נוהל בבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק).

3.         ביום 14.3.2005 הגישה החברה תובענה זו נגד הבנק לפיצוי בעד הנזקים שנגרמו לה לטענתה בעטיה של התנהגותו של האחרון. נזקים אלה הוערכו על ידי מומחה מטעמה בסכום העולה על 2,000,000 ש"ח ברם לצרכי אגרה הועמד סכום התביעה על סך 1,000,000 ש"ח בלבד.

העובדות

4.         ביום 20.8.91 פתח הבנק חשבון חוזר דביטורי (חח"ד) בעבור החברה, בסניף הראשי בחיפה, שקיבל מספר 677100/76. החל משנת 2001 נוהל החשבון תחת מספר 725400/97 בלא שחל שינוי בתנאים אשר סוכמו במועד פתיחתו (להלן: החשבון). בשנת 2003 הועבר החשבון לסניף הכרמל של הבנק. פעולות שנעשו לאחר מועד זה אינן רלוונטיות להליך דנן.

בעת פתיחת החשבון חתם מנהלה בשם החברה על חוזה אשר הסדיר את תנאי ניהולו, היווה הסכם מסגרת ליחסים בין השניים (" תנאי ניהול חשבון חוזר דביטורי", נספח א' לתצהיר הבנק). חשבון חוזר דביטורי מטבעו מתנהל בתנאי אשראי המוענק ללקוח על ידי הבנק. כבר בפתיח החוזה נאמר כי החשבון נפתח "... על מנת לקבל בחשבון זה, מפעם לפעם, כשהדבר ייראה לבנק, הלוואה או אשראי או משיכת יתר...". בחוזה בין הצדדים מפורטת הסכמת הלקוח (החברה) לשלם ריביות ועמלות לפי קביעת הבנק כמו גם חובת הלקוח לבדוק את דפי החשבון והודעות הנמסרים לו בדרכים שונות (לרבות מסוף של מחשב) ולהעיר את הערותיו. כן נקבע כי רישוני הבנק ".. ייחשבו נכונים וישמשו לכאורה הוכחה לכאורה לכל האמור בהם על פרטיהם.." (סעיף 13 לחוזה).

5.         ביום 28.11.01 חתם מנהל החברה על טופס תנאים כללים לשימוש בשירותי בנקאות בתקשורת, אשר כלל גם הצטרפות לשירותי אינטרנט. עם זאת, עוד קודם לכן נהג מנהל החברה לבקר תדיר בסניף הבנק ולהתעדכן  בנעשה בחשבון.

6.         ביום 30.12.99 ייפתה החברה את כוחה של " הגברת בלוצרקובסקי אלה.. [מי ששימשה כמנהלת החשבונות של החברה] לפעול מטעם החברה בכל הקשור לבנקים" (ראה נספח י/1 לתצהיר הבנק). כמו-כן במועד שלא הוברר (כפי הנראה בשנת 2002) הודיע מנהל החברה לבנק (וכן לבנקים אחרים בהם ניהלה החברה חשבונות) כי מנהל הכספים מר דוד מאור  ".. רשאי לקבל אינפורמציה ולתת אינפורמציה בלבד בחשבונות הבנק של החברה" (ראה נספח י/2 לתצהיר הבנק).

7.         מעדות מנהל החברה עולה, כי במהלך ניהול החשבון קיבל מידע שוטף על אודות החשבון. כמו-כן, דפי חשבון נבדקו בקביעות על ידי מנהלת החשבונות. אמנם נכון, מנהל החברה גם טען (אמנם בחצי פה) כי לא נתקבלו כל דפי החשבון. טענה זו אינה אלא אמירה בעלמא שאינה נתמכת בראיות בלתי תלויות (כגון עדות מנהלת החשבונות) ואף אין ראיה כי הלה פנה בזמן אמת בבקשה לקבלת מידע, ולא נענה. מעבר לכך, הטענה אינה מתיישבת עם ההסכמות שהושגו בין החברה לבין הבנק, כמפורט לעיל.

8.         הבנק הקצה לחברה מסגרת אשראי בחשבון, אשר נקבעה לפי שיקול דעת הבנק בשים לב לצרכי החברה ולהיקף הבטחונות שהעמידה לטובתו. מסגרת זו השתנתה מפעם לפעם לפי צרכיה של החברה ואשר על פי רוב נעה בין 450,000 ש"ח לבין 750,000 ש"ח, אם כי אושרה גם מסגרת אשראי של 1,000,000 ש"ח.

9.         אין חולק, כי החברה העמידה לטובת הבנק בטוחות מסוגים שונים: שעבוד מספר חלקות מקרקעין, כלי רכב של החברה וכל הפקדונות השקליים (קופות גמל, תכניות חסכון וניירות ערך). בנוסף שעבדה החברה את כל נכסיה בשעבוד שוטף. כנגד בטוחות אלה העמיד הבנק מסגרת אשראי בגובה משתנה כאמור.

            במהלך כל שנות פעילות החשבון איש מטעם החברה לא פנה לבנק בטענה בנוגע לאופן ניהול החשבון. לא נטען כי מסגרת האשראי אינה תואמת לצרכי החברה והיא נמוכה ביחס להיקף הבטחונות שהמציאה או כי שיעורי הריבית (כולל תוספת סיכון) בהם חויב החשבון גבוהים. מנהל החברה אף התבטא כי החשבון התנהל " על מי מנוחות".

10.        החברה ניהלה חשבונות בבנקים מסחריים אחרים. אין טענה כי תנאיי ניהול חשבונותיה בבנקים אחרים היו שונים מתנאי ניהול החשבון דנן.

11.        החשבון התנהל על מי מנוחות עד אשר החל מסוף חודש דצמבר 2000 או תחילת ינואר 2001 סירב הבנק שיקים שנמשכו על החשבון שעה שחרג זה ממסגרת האשראי המאושרת (סירוב עקב העדר כיסוי מספיק - "אכ"מ") וכתוצאה הוטלה הגבלה בהתאם להוראות חוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א-1981 (להלן: חוק שיקים ללא כיסוי).

החברה לא הגישה ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי ואף לא העלתה בפני מי מפקידי הבנק טענות או השגות בקשר להגבלת החשבון.

12.        פעילות החשבון פסקה כאמור בשנת 2002 (עם העברתו לסניף כרמל של הבנק). במועד כלשהו לאחר מכן, פנה מנהל החברה לחברת נצרים יישום וניהול בע"מ (להלן: חברת נצרים), אשר ערכה שחזור החשבון. על סמך נתונים אלה בדק רואה החשבון מר אבי סלומון (להלן: המומחה) את הפעולות שנעשו בחשבון וחיווה דעה ביחס לאופן ניהולו על ידי הבנק.

13.        המומחה הוציא מתחת ידיו חוות דעת בה נבדקה פעילות החשבון החל מיום 1.1.95 וכלה ביום 31.12.01. המומחה ביטל חיובים שונים (תוספת סיכון והלוואות שהוענקו לחברה בריבית גבוהה לטענתו, שלא תאמו לסוג הבטחונות שהועמדו לטובת הבנק) וערך חישוב שונה מזה שנערך על ידי הבנק, המותאם לטענתו לטיב הבטחונות שסיפקה החברה (תחשיב מספר 1).

עוד בדק המומחה את חיובי ריבית ביתר עקב פתיחת תוכניות חסכון או הפקדת פקדונות או רכישת ניירות ערך אשר הניבו ריבית זכות נמוכה בהשוואה לריבית חובה הגבוהה בה חויב החשבון (תחשיבים מספר 2, 3 ו-4). מטעמי נוחות ייקראו כל תוכניות אלה להלן: תוכניות חסכון.